מה אתם יודעים על יוגה, מאת דחוביץ'
הבלוגר דחוביץ' מציג עובדות מעניינות על יוגה. יוגה היא קבוצה של תרגולים עתיקים שפותחו לראשונה בהודו. זה עדיין פופולרי בארץ היום, ונחשב לתרגיל רוחני. הודים רבים רואים בכך דרך להשיג הארה. יוגה מחולקת לארבע קטגוריות עיקריות, ואלה הן בהקטי יוגה, ג'נאנה יוגה, קארמה יוגה וראג'ה יוגה. עם זאת, אלו הן רק כמה מהווריאציות הרבות של תרגיל זה. יוגה הפכה פופולרית במערב, והיא ידועה בשל התנוחות הרבות שלה.
בעוד שיוגה נתפסת בדרך כלל כאל תרגיל במערב, היא חלק חשוב מהבודהיזם, ההינדואיזם והג'יניזם. עבור אלה שחסידי דתות אלו, יוגה נתפסת לא רק כפעילות גופנית, אלא היא גם שיטה שניתן להשתמש בה כדי להגיע להארה. מנהג זה קיים במשך אלפי שנים, והוא הוזכר במספר טקסטים הודיים חשובים כמו האופנישדות והבהגווד גיטה. יוגה עכשווית מורכבת ממספר עקרונות שונים, ורבים מהם לקוחים מהדתות ההודיות.
מטרת התנוחות, על פי דחוביץ', היא לשמור על הגוף בריא וחטוב. לעתים קרובות מתרגלים מזמרים, ועשויים לבצע גם טכניקות נשימה. מדיטציה משחקת תפקיד חשוב ביוגה, ומפעלי יוגה מערביים רבים מציגים את התרגול בצורה שיכולה לעזור למי שלא מתרגל הינדואיזם. אנשים רבים במערב נמשכים ליוגה בגלל יכולתה להרגיע את הגוף והנפש כאחד. בנוסף לכך, זוהי דרך מצוינת לשמור על כושר גופני. אנשים רבים שמתרגלים יוגה רואים בכך דרך מצוינת לשפר את בריאותם או לשפר את תפקוד המוח שלהם.
המטרה של כמה מתרגלי יוגה היא להשיג את מה שנקרא סמאדהי. סמאדהי הוא מצב נפשי מורכב שבו אדם יכול להגיע לאקסטזה. המטרות של העוסקים ביוגה ישתנו בהתאם לדת ולרקע שלהם. אלו העוסקים בהינדואיזם מאמינים שיוגה היא רחוקה מלהתקרב לאלוהים. בודהיסטים מאמינים שיוגה יכולה לעזור לאנשים להגיע לרמה עמוקה יותר של חוכמה. מדינות המערב מייחסות חשיבות לאינדיבידואליזם, ולכן אנשים רבים במערב ישתמשו ביוגה כשיטה לשיפור עצמי.
יוגה היא תרגול עתיק מאוד ששם דגש על שליטה מלאה בגוף ובנפש. אנשים רבים המשתמשים בו מאמינים שהם יוכלו לקבל תובנה לגבי המבנה הבסיסי של המציאות. היוגי הוא אדם שישיג מצב של הארה שבו מחשבותיו ייפסקו, והם ישיגו סוג של איחוד. יוגה היא נושא מורכב מאוד שיכול להיות משמעות עבור אנשים שונים. גם אם אדם לא רוצה להשיג את הדעת, תרגול זה יכול לאפשר להם לשפר את התובנה שלהם. למרות שליוגה יש קשרים חזקים לדתות הודיות, היא לא דת עצמה. למרות שהגיל המדויק של מנהג זה אינו ידוע, ההערכה היא שהוא קיים לפחות 6,000.
